תחום יחסי הציבור הוא תחום תחרותי ביותר ולמעשה הוא מתחרה בתוך זירה של שני מוצרים עיקריים : זמן ומידע. איש יחסי הציבור נמצא בין הלקוח לכתב בעוד שהכתב, ודאי בעידן דיגיטלי, מתחרה עם כתבים אחרים ונטול גישה מהירה למקורות מידע – הלקוח מאידך, נטול גישה שוטפת לכתבים.
עיתונאים ואנשי יחסי ציבור: מערכת יחסים
כך שלמעשה, אנחנו מקצרים לכתבים את זמן העבודה, ובתמורה מקבלים חשיפה ללקוחות שלנו
הלקוחות, נותנים את התמורה הכספית (ריטיינר). כלומר – לא עובר כסף בין כתב למשרד יחסי ציבור – לעולם.
יחסי ציבור בעולם של מידע: מה כתבים מחפשים?
אם כן, עולה השאלה איזה מידע כתבים מחפשים. מאחר והטור עוסק בחברות מחקר, ייעוץ ומידע אתן דגש על קטגוריה זו אך רגע לפני כן אציג הכללה גסה שמחלקת את עולם המידע שמזין את הכתבים.
כתבים מחפשים מידע אודות סיפורים אישיים, מגמות, מידע שמשלב בין אלו הוא די קלאסי
מבנה אידאלי לדרך הצגת מידע בעולם יחסי הציבור
לאור סעיפים 1 – 3 תמיד עדיף להנגיש לכתב מידע משולב שכולל:
נתונים על מגמות בארץ/בעולם, דוגמאות מהארץ של מקרים ספציפים. כמובן, אם אתם שחקני מידע הסעיף השני לא מצופה מכם
יחסי ציבור: מה יכולים להציע לתקשורת מכוני מחקר, חברות ייעוץ , מודיעין ושחקני דאטה ומידע
אני מת על מידע. אם יש משהו שאני אוהב זה לשחות בתוך ים של מידע למצוא הקשרים לבדוק אותם ולגלות תובנות ומגמות.
את האהבה הזו העתקתי לעולם יחסי הציבור וכך בסופו של דבר מתגשם רעיון לכדי מציאות.
כלומר, זה מתחיל מסימן שאלה שמייצג תהיה האם הרעיון יכול להתאים לכתב ואט אט הוא מתבשל עד שמופיע לאייטם.
השיטה תופסת לכל קטגוריה ביחסי ציבור אך אחרי שנים של עבודה עם שחקני מידע בהם קבוצת יפעת, אדקיט, DRILL (נוירומרקטינג) ושניים ממכוני המחקר הגדולים בישראל, אני יכול לומר שזה תופס עוד יותר בעולם המידע – מדובר במתודולוגיה לכל דבר.
דוגמאות לכתבות יח"צ
כך למשל אני זוכר את היום שיזמתי את כתבה עבור יפעת בקרת פרסום שהציגה את מידת ההוצאה הכספית בכל עיר – על פרסום.
המתודולוגיה שהלבשתי על הכתבה היתה לחלק את ההוצאה בכמות התושבים בכל עיר ובכך לייצר מדד אחיד לנפש.
כשטלפנתי לכתבת היא התלהבה מההצעה אך שאלה "איך אפשר להשוות בין כל עיר, הגודל שונה" – ואני הייתי מוכן עם תשובה! ובכך הצלחתי לתת מענה מראש לסימן שאלה אודות ההתקדמות עם הכתבה.
וזו כוונתי כשאני מדבר על מתודולוגיה ותהליך – חושבים על התוצאה הסופית ומשם הולכים אחורה, וכך בונים הצעה תקשורתית
המטרה – יחסי ציבור: הנה אני מגיע לחלק לשמו נכנסתם לקרוא את הכתבה – זה מה שכתבים מחפשים משחקני מידע
אומניבוסים: כתבים מתים עליהם. לפעמים אפשר לקבוע מראש שאלות סקר עם כתב כדי לא להתחיל על "עיוור" ולפעמים צריך לעשות מראש מבלי שיש הבטחה מראש זה נורא תלוי במערכת היחסים עם הכתבים ובהיכרות עם התקשורת
אומניבוסים "משופרים": שאלות ישירות הן נהדרות אך תמיד אפשר להיות יצירתי יותר ועדיין מדויק. כך למשל אם משרד יח"צ שואל שאלה על שימוש בסמים כדי לקדם קמפיין נגד סמים – אם המשרד ישאל "האם השתמשת בסמים ו/או אתה מכיר מישהו שכזה? הוא יקבל תשובה סקסית יותר. לצערי רוב המשרדים לא עושים כך
מגמות בעולם ובארץ: כלל אצבע – כל מגמה עולמית שאתם בודקים תמיד שווה להציג את הזווית הישראלית. זה יקפיץ את שווי המידע ב30% .
סקירות הן כלי טוב אך הקפידו להלביש את הניחוח המחקרי עליהן ולשלב בהן כמה עולמות תוכן, כלומר:
נתונים מהעולם מכמה מקורות תוכן
נתונים משחקני מידע טכנוקרטיים לצד שחקני מידע שהם מותג בפני עצמו (הרווארד, טיימס)
נתונים מחקרים מדעיים ונתוני מחקרי מגמה "קלים"
שילובים של מידע ממדיה חברתית
נתונים חדשים ממקור מידע שלא סוקר בתקשורת הישראלית בהקשר לתופעה
מידע ויחסי ציבור: מה לא לעשות
לא מציגים סקירות שהכותרות הדומיננטיות שלהן הוצגו כבר בכלי תקשורת ישראלי – זה לא מעניין.
אם כתב גלובס למשל מקבל סקירה מדהימה והוא מגלה שיש בה תכנים שהוצגו בעבר בדה מרקר סביר שהוא ישתגע.
אתם כן יכולים להוסיף פיסות מידע כדי לייצר קישורים והקשרים אך לא לבסס למשל רעיון שלם על בסיס מידע שכבר נחשף בכלי תקשורת מקומי
בהצלחה!
