כולם אוהבים לדבר אחריות תאגידית אך נראה שגם לה יש גבול. הוא בדרך כלל מבוסס פוליטיקה או כשהתאגיד נדרש לוותר על משהו שהוא באמת משמעותי עבורו. לצד המונח הדרמטי הזה בואו נדבר גם על "שיווק מוסרי", מונח משיק שהמצאתי בזה הרגע אע"פ שאני בטוח שלא המצאתי את הגלגל כי כל מונח אפשר למצוא בגוגל.
להיות איש יחסי ציבור – מוסרי
מה שיפה ביחסי ציבור זה שאיש מקצוע ראוי אף פעם לא משקר, אך אינו צריך לספר את כל האמת. אני מכיר כמה מהלכים שהוכתרו כמבריקים בעוד שאני יודע שבוססו על שקר. עזבו את הנושא המוסרי – מבריק זה לא, מביך כן. לפני שנדבר על הסיכון שנלקח בשם הלקוח – מה מבריק בלשקר?
אחריות וערכיות בעולם שיווקי
כל מקרה, בואו נחזור לשיווק מוסרי ולאחריות של תאגיד – האם המונח הדרמטי הזה לא תופס גם למהלכים השיווקיים? כלומר, זה נחמד ויפה לתרום כסף או לשלוח את העובדים לעשיה חברתית אבל מה עם מהלכים שעולים במחלקת השיווק – ובסופו של דבר מחליטים להימנע מהם. לא כי הם לא יעילים – אלא, כי הם לא מוסריים.
יתרה מכך, בואו נגיד שיש אפילו מקום להתווכח על המוסר – ובכל זאת, ההיגיון נוטה לכך שהם יותר לא מוסריים מאשר כן מוסריים.
הקורונה הקפיצה את החשיפה לחולי ומכאוב ומותגים חוגגים.
מאז הקורונה עולם החולי והרפואה זוכה לבמה רחבה. הן מבחינת הסיקור הן מבחינת המשווקים. פתאום כל אחד הפך למטפל וצצים כל מיני פתרונות רפואיים לחולי וכאב שכולם "מבוססים טכנולוגיה" ש"נבדקה מחקרית" ולאו דווקא הוכחה מחקרית או כזו שמבוססת על "אלפי מחקרים" וכו וכו ובלה בלה.
אלו, עוקפים את כתבי הבריאות באמצעות כתבי הלייף סטייל או תוכן שיווקי ובגדול משווקים טיפולים שיעילותם עולה בספק. אם יצא לכם אי פעם לגעת בנושא של כאב כרוני לעומק אתם כנראה מכירים את המציאות הבאה:
1.עולמם של הרופאים שונה לגמרי מעולמם של המטפלים. המון רופאים מצהירים שאינם יודעים לטפל בכאב בהליך אסטרטגי אלא רק בהליך כירורגי.
2.כאב לא מעיד על נזק ונזק לא מעיד על כאב. אך אם חטפתם חבלה דרמטית או אחרי תאונה התגובה הדרמטית במוח משנה את היחס לכאב ופתאום כל אי נוחות עלולה להתפרש כמכאיבה ולהכניס לחרדות.
כך למשל תוכלו למצוא המון אנשים עם אותה פריצת דיסק – אך עם תגובות שונות. לאחד כואב לשני לא כואב ולשלישי כואב אך הוא עדיין עושה הכל כי האופי שלו אינו קטסטרופלי, הוא גמיש וכו. כאמור, מדובר על עולם שלם עם גישות שונות אך יש הסכמה רחבה שכאב אינו מצב של פגיעה ברקמה בלבד – אלא התייחסות ופרשנות על בסיס האופי. איך כל זה קשור לשיווק מעבר להקדמה? ובכן:
אחד מהתכשירים הבולטים בתחום הכאב (בולטים מבחינת נוכחות במדיה – ולא בהכרח באמצעות יחסי ציבור שם קיימים מסנני תוכן כמו כתבים, אלא בעולם התוכן השיווקי) זה מכשיר של חברה שהצליחה להגיע להסכם עם הועד האולימפי ולשלב את המותג – על המכשיר שלה. למעשה בידיעה מאתר וואלה נכתב בעבר "הוועד האולימפי השיק מכשיר לייזר להקלה בכאבים"
ובכן, אם לא הועד השיק אלא עשה הסכם שיתוף פעולה מה הוא קיבל תמורת השימוש בסממן של הועד האולימפי? איזה מחקרים הוצגו ? מה מחויבים הספורטאים שלנו לומר או לא לומר בהקשר זה? האם הנהלת הועד לוקחת אחריות על תוצאות או אי תוצאות? מה היא מהימנות המחקרים עליהם מבוסס המכשיר? האם במידה ונפנה לוועד הם יענו לנו שמדובר בשיתוף פעולה ואינם יכולים להתייחס לטיב התוצאות? ובמידה וכך יהיה – למה עשו את המהלך?
היסטוריה של מסחור מותג האולימפיאדה
לסמל של האולימפיאדה יש היסטוריה בכל הקשור לנכונות שלו להתמסר למותגים וכך גם היה עם התינוק של במבה. רוצים לשווק מוצר שאינו בריא – באמצעות מותג שמייצג בריאות? האם מישהו ימליץ לספורטאים שלנו לאכול רק במבה?
אל תטעו, יבוא חוקר ויגיד שבמבה זה הדבר הכי בריא לעולם. למשל יציג מחקר על "אוכל מנחם", שמשפר את מצבנו הרגשי ומי שאוהב במבה זה ישפר את מצבו ולכן זה בריא", יצירתי משהו? כך גם בעולם הכאב – כשלמישהו כואב והוא מאמין במשהו, יש סיכוי סביר שהמשהו הזה יסייע לו גם בלי היתכנות קלינית. לכן זה טריקי. מה גם שלתכשירים הללו יש כל מיני גיבויים של אוניברסיטאות מחול שאני מניח שכל מי שרוכש אותם לא באמת קורא את המחקרים.
הופעה ברפי קרסו – לא יחסי ציבור
כמו כן למכשירים הללו מלווה קמפיין עם כל מיני קבצי וידאו ואייטמים שהופיעו אצל רפי קרסו – סתם שתדעו שאני בתור איש יחסי ציבור לא פונה לתכנית של קרסו כי מה שנדרש זה כסף . איזה יופי שאפשר לבנות לגיטימציה למותג באמצעות כסף. אותה טענה תופסת גם אם מדובר במכשירים שאינם חדשים בשוק
לאחרונה הגיע אלי שחקן בתחום הכאב עם טכנולוגיה שמגובה ב "אלפי מחקרים", בשניה שאמר אלפי מחקרים שלחתי אותו לדרכו כי אין מוצר בעולם שהוא מספיק מרתק כדי שיעשו עליו אלפי מחקרים ויתרה מכך אם כן, כנראה יש ויכוח אמיתי סביבו.
נכון שיש מכשירים שעובדים ויש כאלו שהוכח ש הם "יכולים" לעזור (לא באמת הוכחה אמיתית) אך אם תשאלו את הפזיוטרפיסטים על מכשירי הלייזר הללו סביר שרובם יגחכו. אם כן, בתור מי שעוסקים בתחום השכנוע, גם אם זה חוקי – זה לא אומר שזה נכון לקדם כל דבר. כי אנשים חולים או אנשים שכואב להם יעשו כל דבר כדי לשפר את מצבם – אז בפעם הבאה שתתבקשו לקדם משהו שאתם לא יכולים להוכיח את אי היתכנותו אך לא יכולים להוכיח את היתכנותו האבסולוטית, תחשבו שוב
אגב, זה מעט מאתגר למצוא תכנים על המכשיר הזה באתר של הועד האולימפי – עולה השאלה – מדוע. כשמוצגים רשמית הספונסרים ונותני החסות שלו – הוא לא מוצג שם. פניתי למשרד הבריאות שיבדקו את הנושא
